שלום . Hello . مرحبا . מַרְחָבָּא .

הסיפור שלנו

המרכז הישראלי לערבית נולד במטרה לחבר, וליצור קשר בין אנשים דרך השפה והתרבות הערבית למטרות תקשורת, מסחר, ידידות, תיירות ושלום, מתוך אהבה לשפה, לתרבות, למנהגים ולבני אדם. 


החיבור יתבצע דרך שימוש מעשי בידע הנלמד, דרך חוויות המועברות באמצעות קורסים בסדנאות בהרצאות ובסיורים.

הלומדים במרכז מקבלים ידע, כלים, היכרות עם המנהגים והבנתם - במטרה לאפשר להם את כל הנ"ל.


  המצטרפים אל המרכז – מורים, תלמידים, ושותפים לדרך, מהווים جُزْء لَا يَتَجَزَّأ - גֻ'זְא לַא יַתַגַ'זַّא - חלק בלתי נפרד מהתמונה המלאה - ויוצרים ביחד מציאות של תקשורת מקרבת בין בני אדם בדרך אל המטרה.

 

وُلِدَ ٱلنَّاسُ أَحْرَارًا سَوَاسِيَة - וֻּלִדַ (אל)נַّאסֻ אַחְרַארַן סַוַּאסִיַה - בני האדם נולדו בני חורין ושווים זה לזה.



לומדים שפה ותרבות לתקשורת אפקטיבית מקדמת

המרכז הישראלי לערבית נולד מתוך אהבת אדם, אהבת השפה, הצורך הבסיסי לשפה כאמצעי תקשורת, קשר וחיבור בין בני אדם.

המרכז שלנו צומח וצובר תאוצה כל העת הרבה בזכות הפונים אלינו ללמוד את השפה מתוך ההבנה הזאת, ובשל היותנו חיים בחברה מעורבת של מי ששפת אמו היא עברית לצד מי ששפת אמו היא ערבית: במקום העבודה, בבית המרקחת, במשתלה, בסופר, בכל אזור בארץ – שומעים ודוברים את שתי השפות האלה זו לצד זו.

המרכז הישראלי לערבית נולד מתוך הצורך והרצון להבין את שנאמר סביבנו ולדבר עם זולתנו – בשפתו.

"אם תדבר לאדם בשפה שהוא מבין, דבריך יגיעו למחשבתו.

אם תדבר לאדם בשפת האם שלו דבריך יגיעו לליבו"

- נלסון מנדלה -

למה אנחנו?


אנו מכוונים לכך שהדברים יגיעו לשכל וללב של דובר/ת השפה – התקשרות הטובה ביותר לשם כך היא בשפת האם שלו, תוך הכרת התרבות, המנהגים והברכות הנהוגות.

אנו מאמינים כי בדרך זו נוכל ליצור תקשורת לכל צורך שהוא - קשר, מסחר, ידידות ושלום.

אנו מחוייבים לתהליך ולתת את הכלים שיביאו את באי המרכז בדרך הקצרה ביותר וברמה הגבוהה ביותר אל התוצאות הרצויות. הניסיון מלמד שהשילוב בין רצינות והשקעה של הלומדים לבין למידה אפקטיבית משיג את התוצאות הרצויות.



שיטת הלימוד
השפה הערבית, הנלמדת במרכז הישראלי לערבית, מבוססת על שיטת לימוד מוכחת ואפקטיבית, אשר פותחה במהלך מעל 30 שנות ניסיון מעשי.
התכנים מועברים תוך בניית יסודות איתנים של השפה – הכוללים אוצר מילים נרחב ושימושי לחיי היום יום  לצד צרכים ייעודיים מותאמים כגון: מסחר, אנשי עסקים, ארגונים ועוד.

כחלק מובנה של השיעורים אנו משלבים – הלמידה אצלנו בכל שלביה מחברת בין החומר הנלמד ל"חיים  האמיתיים" באופן טבעי ואותנטי באמצעות שירים, משחקים, סרטונים, הכרת התרבות, הנימוסים והמנהגים – זאת תוך שילוב אינטגרלי אותנטי של המתרחש בשיעור, סוגיות העולות מתוך השיעור כבסיס נוסף ומהנה לרכישת השפה.


זו בדיוק הסיבה לכך שכל שיעור אצלנו הוא גם מובנה, ברור, מקדם ושיטתי בלימוד השפה וגם משלב בתוכו למידה ספונטנית אינטואיטיבית המותאמת לדברים שעולים מתוך המשתתפים בשיעור. תוכן מקצועי, רלוונטיות והנאה מהדרך משולבים גם יחד.


המטרה
מטרת הקורסים שלנו, בראש ובראשונה, היא להביא את המשתתפים אל ההצלחה אותה הם הגדירו לעצמם.

  • למקום שבו הם רוצים להיות מתוך ידיעת השפה והמנהגים
  • לשליטה בשפה באופן שמאפשר להשתמש בה  באופן מעשי לכל צורך שייקבע
  • המטרה שלנו היא המטרה שלך בידיעת השפה וההיכרות עם התרבות הערבית.


שאיפתנו היא לגרום לכם, המצטרפים למרכז הישראלי לערבית, עניין לצד הנאה בתהליך הלמידה, תוך מתן מענה אישי וספציפי לכל לומד, ולכל קבוצה.


מתאימים לצרכים ולהתפתחויות בשטח

בימים אלו, הקורונה פתחה בפנינו אפשרויות נוספות על אלו שהיו קיימות קודם לכן הניסיון מראה שניתן ללמוד היטב לתקשר בערבית גם מול אנשים, מדינות והזדמנויות הנמצאות מעבר לים.

מייסדת המרכז - עידית (הראל) ששון

תוך ניסיון נצבר של למעלה מ- 30 שנות הוראת השפה במוסדות, ארגונים, קבוצות פרטיות, אנשים פרטיים, שותפה בהנעת תהליכים מורכבים בתחום הוראת השפה במערכות פרטיות וציבוריות, תוך עבודה עם בני אדם שהצעיר מכולם בן 9 והמבוגר – נכון להיום, בן 70 תוך הוראה ולמידה של אלפי שעות עם מאות של תלמידים מכל מגוון הקשת תוך צבירת ניסיון של הקמת בתי ספר להוראת השפה ועשייה בת שנים בתחומי ההדרכה - ביניהם האולפן לערבית של משטרת ישראל, תוך עשייה בת שנים בהדרכת מוריי מחוז ירושלים, והדרכה ארצית בתחום המדוברת מטעם משרד החינוך - למדתי שהשילוב המנצח בהוראת השפה הערבית הוא:
המשתתפים בקורסים, התשוקה לשפה והידע הנצבר בה, האהבה לבני אדם, והשפה עצמה על גווניה, הצבעוניות והדיוק שהיא מציעה לדובר.


כל אלו יצרו את הדרך על פיה אנו נוהגים. דרך של למידה שיטתית לצד התאמה של חלקים של השיעור לפרטים המכילים אותו ולקבוצה.


נולדתי למשפחה ירושלמית ותיקה ,עם שורשים עמוקים, לאימא, ששפת אימה הייתה פרסית, ולאבא ששפת אימו הייתה ספרדית – מהשפות האלו לצערי הרב לא נישאר לי הרבה, מה שכן נשאר זאת ההבנה שרב לשוניות זה הדבר הכי טבעי שיש, וכשרוצים לדבר את השיחות הכי משמעותיות, וליצור קשר, התקשרות, והתחברות הכי מהירים - עושים זאת בשפת האם של האדם איתו אנחנו מדברים.


כירושלמית שמעתי וספגתי את הערבית בכל פינה – דבר שהפך גם כן לחלק אינטגרלי מחיי משחר ילדותי.


התחלתי ללמד כשהייתי בכיתה ב', מחנכת הכיתה דורית בית אש, לה אני חייבת את צעדיי הראשונים בתחום, ביקשה שבמשך השנה אלמד חבר מהכיתה את המקצועות עברית וחשבון - וכך היה.


פעם בשבוע התייצבתי בביתו, ובסוף השנה קיבלתי תעודת "מורה קטנה" (המופיעה בהמשך העמוד).

המורה הראשונה שלי  לערבית הייתה אביבה כהן – מאז שלמדנו אצלה עברו עשרות שנים! ועדיין מעת לעת אני בקשר איתה, דורשת בשלומה.


אביבה הייתה הראשונה ששלחה אליי תלמידים פרטיים לערבית כשסיימתי את בית הספר היסודי ועברתי לתיכון. כך התחלתי ללמד ערבית בכיתה ט'.


בתיכון זכיתי ללמוד אצל עופרה הכהן שהידע שלה בתחום אדיר, ומשם ההמשך היה מתבקש לימודים אוניברסיטאיים בתחום והמשך עשייה בהוראה - הפעם באופן רשמי עם כל התעודות הנדרשות.


באוניברסיטה זכיתי ללמוד מענקי הידענים בתחום השפה והספרות הערבית : פרופ' אריה לוין, פרופ' איתן קולברג, פרופ' סיימון הופקינס, פרופ' מאיר בר אשר, פרופ' חגי בן שמאי, פרופ' אלברט ארזי, פרופ' שרה סטרומזה, פרופ' יצחק חסון מהם ינקתי ידע בספרות הקלאסית, השירה הקלאסית, הקראן, הדקדוק והתחביר הערבי, השפה הערבית המודרנית והערבית היהודית (מכתבי הרמב"ם ומספר הכוזרי – שבמקור נכתבו בערבית היהודית) לצד כך למדתי מהם מקצוענות - מהי.

בבוקר "ערבית וחברה ישראלית" שערכנו ב-2018 בבית ספר "יחד" במודיעין הגיעו מרביתם להוקיר את יוחנן אליחי ז"ל הנזיר הצרפתי שהגדיר עצמו ישראלי וציוני, על תרומתו בתחום השפה הערבית, ועל עשייתו למען החברה הישראלית.


במעמד זה הענקנו לו תעודה הוקרה והוא מצידו חלק איתנו סיפורים שופעי הומור על הדרך שלו באיסוף הידע העצום שהנחיל בכתביו.



בין משתתפי האירוע נכחו גם נציגי מתאם הפעולות בשטחים שערכו מאוחר יותר כתבת הסברה וסרטון בערבית שמטרתם לייצג את החינוך לשימוש בשפה כגשר לתקשורת בין בני אדם.



בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית לצד לימודי הפילוסופיה של החינוך והצדדים המעשיים בהוראה למדתי מספר קורסים אצל פרופ' אנדרו כהן - מומחה בין לאומי להוראת שפות בדרכים בלתי שיגרתיות.
כך זכורה לי פעם שנדרשנו ללמד שפה זרה לפי שיטה שנחשפנו אליה ממאמר – וכך בשיעור באוניברסיטה לימדתי ערבית כשחברי לכיתה שוכבים על מחצלות ולצלילי הסימפוניה ה-9 של בטהובן.
לימים כשפגשתי את פרופ' כהן  – להתעדכן בשיטות חדשות – בחיוך הוא אמר לי דווקא השיטה הזאת הוכחה עם השנים כלא יעילה, טוב נו... ממילא - לא עשיתי בה שימוש.

התשוקה שלי לידע בשפות שונות הובילה אותי להעמקת לימודי הצרפתית להם נדרשנו במסגרת התואר השני באוניברסיטה, וכך נסעתי להשתלם בלימוד השפה ב-
IS Aix-en-Provence institute. דרך החוויה של לימוד השפה, בישול בצרפתית והכרת הבישול המקומי התקדמנו בלימוד השפה ונחשפנו לשיטות נוספות.


מאוחר יותר המשכתי להתנסות בלימודי האיטלקית בפירנצה בבית הספר מיכאל אנג'לו - INSTITUTO MICHAELANGELO בו למדתי איטלקית, שיעורי אומנות ובישול מקומי. מהאיטלקית אותה התחלתי ללמוד שם נשאר לי בעיקר הטעם להמשיך בכך ביום מן הימים.


בתמונה: עידית הראל ששון ויוחנן אליחי ז"ל - הנזיר הצרפתי בטקס בבית הספר יח"ד

למרות שבמגירותיי נערמו תעודת רבות: BA בהצטיינות בשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, תעודת MA באותו התחום ובאותו המוסד, וכן תעודת ההוראה, תעודות השתתפות בקורסים מגוונים, תעודות של הוראה והשתתפות בהקמה של מוסדות וארגונים ותעודות של קורסים נוספים בתחומי ההתפתחות אישית - תעודת "המורה הקטנה" הייתה במשך שנים רבות התעודה היחידה שתליתי מעל שולחן העבודה שלי.

התעודה הזאת שניתנה לי בכיתה ב' של מורה קטנה – ממצה את הסיפור כולו.


גם כיום, עם ידע וניסיון נצברים לאורך למעלה מ-30 שנות הוראה, אני עדיין אוחזת בהתלהבות כמו מי שמבקרת בפעם ראשונה בלונה פארק. 

מהיום הראשון שנכנסתי לכיתה ללמד ערבית ועד היום (ואינשאללה שימשיך לעד) התשוקה לעשייה הזאת – להביא את האנשים המצטרפים אל המקום שהם חפצים להיות בו, להביא אותם להצלחה שהם מכוונים אליה בידיעת השפה הערבית, התשוקה לעשייה הזאת רק הולכת וגוברת.


את התשוקה לתרבות הערבית, לחיבור של האנשים אליה, ללמידת השפה ולשימוש המעשי בה, אני מביאה עימי לכל מקום ולכל אדם אותו אני פוגשת.

בין אם מדובר בגופים גדולים כגון: משרד החינוך, משרד ראש הממשלה, משטרת ישראל, ובין אם מדובר בקורסי המרכז המגוונים.


במהלך השנים השקעתי ואני ממשיכה להשקיע במקביל גם בתחומי ההתפתחות האישית - זו המובילה אותי לצמיחה האישית שלי, ומובילה לצד כך לצמיחתו של המרכז הישראלי לערבית באופן מתמיד.


Share by: